בנם של גילה ויעקב. נולד ביום ז׳ בשבט תש״כ (5.2.1960) בשכונת קטמון בירושלים. אח לשבעה.

הוא גדל בבית צנוע אך מלא שמחה, אחווה, נתינה וכבוד הדדי. ילדותו הייתה ספוגה בערכי משפחה חזקים, היה קשור להוריו ודאג להם באהבה ובמסירות אין קץ.

לצד לימודיו, גילה אהבה סוחפת לכדורגל והיה שחקן פעיל בקבוצת ״הפועל ירושלים״. הוא היה אוהד מושבע של הקבוצה – אהבה שנשארה עמו כל חייו והייתה עבורו מקור להתרגשות ולחוויות משותפות עם חברים ובני משפחה.

עם הגיעו לגיל הנדרש, התגייס לצה״ל ושירת בחיל התותחנים. השירות הצבאי היה עבורו הזדמנות להוכחת מחויבותו לתת מעצמו למען המדינה.

במהלך שירותו, נפצע – פציעה שהותירה חותם על חייו. על אף הקושי והכאב שנגרמו לו בעקבות הפציעה, הוא שמר על אופטימיות, תעצומות נפש, אמונה חזקה והמשיך את חייו לאור ערכי נתינה ואהבה.

ביום 22 ביולי 1987, נשא צדוק לאישה את הדס. יחד בנו בית בירושלים, מלא צחוק, חום ואהבה. לשניים נולדו שלושה ילדים: איילת, יחיאל וליאור. המשפחה הייתה עבורו מרכז העולם. הוא השקיע בכל פרט קטן, החל מהחינוך לערכים, דרך תמיכה בלתי פוסקת ועד לרגעים הקטנים של חיי היומיום. ילדיו היו מקור גאוותו ושמחתו, והוא ראה בהם את המשכיות המורשת שלו.

ילדיו בגרו ונישאו, צדוק אהב את כלותיו וחתנו כאילו היו ילדיו שלו וראה בהם חלק בלתי נפרד מהמשפחה. הוא נתן להם את ליבו, תמיכתו ומסירותו ללא כל תמורה. קשר זה חיזק עוד יותר את תחושת האחדות והחום שאפיינה את בית משפחת בסון.

כשנולדו נכדיו שמחתו של צדוק חצתה גבולות. כל אחד מהם היה עבורו עולם ומלואו. הוא הקדיש להם זמן, סיפר סיפורים, שיחק עמם ואהב אהבה אינסופית. דאגתו, מסירותו וחיבוקו החם היוו עבורם עוגן ומקור ביטחון.

צדוק היה אדם של ידע רחב וחוכמה בלתי רגילה. הוא ידע את התנ"ך בעל פה והכיר לעומק את ההיסטוריה של עם ישראל. כשנשאל בכל נושא תמיד ידע לענות, בין אם בנושאי היסטוריה, תרבות או כל תחום אחר. החוכמה והידע שלו היו מרתקים והעשירו את כל מי שסביבו.

הוא הקרין חום, מסירות ונאמנות, והיה ידוע ביכולתו להקשיב, לתמוך ולעודד. חייו התאפיינו בשילוב נדיר של עוצמה פנימית ורוך אנושי.

צדוק בסון בצון נפטר ביום ל׳ בתשרי תשפ״ד (15.10.2023). בן ששים ושלוש בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול – הר המנוחות בירושלים. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, נכדים, אחים ואחיות.

אהוביו כתבו "יש אנשים שהאור שלהם לא נכבה לעולם. גם כשהם אינם, החום, החיוך והאהבה שלהם נשארים חקוקים בלבבות". דמותו תמשיך להאיר את דרכם של ילדיו, נכדיו וכל בני משפחתו, ותהווה מקור השראה לערכים של אהבה, נתינה ומסירות אין קץ.